הטעם: מאלה (麻辣) - שילוב של "מא" (תחושת אלחוש מפלפל סצ'ואן) ו"לה" (חום מפלפלי צ'ילי מיובשים).
ערים מרכזיות: צ'נגדו, צ'ונגצ'ינג.
טיפ למטייל: אם אינכם יכולים להתמודד עם חריפות, בקשו "וויי לה" (微辣 - תבלין קל) . שימו לב: "תבלין קל" בצ'ונגצ'ינג הוא לרוב עדיין חם מאוד למתחילים.
חובה לנסות: עוף קונג פאו (גרסה אמיתית), הוט פוט, מאפו טופו.
הטעם: טיאן (甜 - מתוק) ושיאן (鲜 - אומאמי/טרי) . האוכל קליל, מתמקד באיכות המרכיבים, ולעתים קרובות משתמש ברוטב סויה וסוכר לגימור מזוגג.
ערי מפתח: שנגחאי, סוז'ו, וושי, האנגג'ואו.
טיפ למטייל: זהו פלטת הצבעים הכי "ידידותית לזרים". וושי ידועה בהיותה המתוקה ביותר, בעוד שהאנגג'ואו מתמקדת בטעם הטבעי של תה ודגי נהר.
חובה לנסות: שיאולונגבאו (כופתאות מרק), חזיר דונגפו, דג מנדרינה בצורת סנאי.
הטעם: צ'ינגדן (清淡 - קל/עדין) . שפים קנטונזים מאמינים בשימור הטעם המקורי של האוכל. הוא כמעט ולא חריף ומתמקד באידוי, צלייה וטיגון מוקפץ.
ערים מרכזיות: גואנגג'ואו, שנזן, הונג קונג.
טיפ למטייל: אזור זה מפורסם בדים סאם שלו . זוהי הבחירה המושלמת לארוחות בוקר עסקיות או בראנצ'ים.
חובה לנסות: ברווז צלוי (סיו מיי), כופתאות שרימפס (האר גאו), לחמניות ורמיצ'לי מאודות.
הטעם: שיאן (咸 - מלוח) . אוכל צפוני עשיר בחיטה (אטריות, כיסונים, לחמניות), שום, בצל ירוק ורוטב סויה כהה. זהו "אוכל מנחם" - משביע ועוצמתי.
ערים מרכזיות: בייג'ין, טיאנג'ין, צ'ינגדאו, שניאנג.
טיפ למטייל: המנות בצפון סין (במיוחד דונגביי) גדולות בהרבה מאשר בדרום. היזהרו לא להזמין יותר מדי.
חובה לנסות: ברווז פקין, ג'ה ג'יאנג מיאן (אטריות עם משחת סויה), כופתאות (ג'יאוזי).
הטעם: שיאנגלה (香辣 - תבלין ריחני) . בניגוד לתבלין "המרדים" של סצ'ואן, תבלין חונאן הוא "חום יבש" - פשוט, עם גוון חומץ ועז מאוד.
ערים מרכזיות: צ'אנגשה.
טיפ למטייל: מטבח זה נחשב לעתים קרובות למטבח החריף ביותר בסין. אפילו "עדין" יכול להיות אתגר.
חובה לנסות: ראש דג מאודה עם פלפלי צ'ילי קצוצים, חזיר מבושל של מאו.
| אֵזוֹר | תחושה ראשונית | שמן/כבד? | בָּשׂמִיוּת | הכי טוב בשביל... |
| שנגחאי/מזרח | מתוק ומלוח | לְמַתֵן | אַף לֹא אֶחָד | להרשים לקוחות שאוהבים אוכל עדין. |
| גואנגדונג/דרום | טרי וטבעי | אוֹר | אַף לֹא אֶחָד | מטיילים מודעים לבריאות; דים סאם. |
| סצ'ואן/מערב | מרדים וחם | כָּבֵד | גָבוֹהַ | בניית צוות; אוכלים הרפתקנים. |
| בייג'ינג/צפון | מלוח ומלוח | כָּבֵד | נָמוּך | סעודות רשמיות; נוחות עתירת פחמימות. |
בסין, שולחן האוכל הוא לעתים קרובות המקום שבו מתקיים המשא ומתן על ה"חוזה" האמיתי. כדי לשמור על תדמית מקצועית:
"שולחן מסתובב" (Lazy Susan): לעולם אל תסובבו את השולחן בזמן שמישהו מרים אוכל.
תרבות הרמת כוסית: אם המארח שלכם מחיה לכם כוסית בבייג'יו (משקה צלול), זה מנומס לקחת לפחות לגימה קטנה. אם אינכם יכולים לשתות מסיבות רפואיות, הודיעו על כך מוקדם כדי להימנע מפגיעה.
מושב "אורח הכבוד": המושב הפונה לדלת שמור בדרך כלל לאדם הוותיק ביותר. המתן עד שיישב.
אלרגיות ואחריות משפטית: אם אתם מארחים ארוחת ערב ללקוחות זרים כנציגים משפטיים, תמיד ודאו מראש לגבי מגבלות תזונתיות (חלאל, צמחוני, אלרגיות לאגוזים). על פי חוק הנזיקין הסיני, מארחים יכולים לעיתים להיות אחראים לפגיעות (כולל בעיות הקשורות לאלכוהול או בטיחות מזון) המתרחשות במהלך סעודה עסקית.
"אוכל הוא שפת האמון בסין. למד את הניב."
האם תרצו "דף מידע על תפריטים דו-לשוניים" שיעזור לכם להזמין ארוחת ערב עסקית? בקרו אותנו באתר www.hirelawfirm.cn לקבלת מדריכים נוספים להישרדות עבור גולים.
