פרשת האונס בדאטונג (2023–2025) הפכה לאירוע משפטי וחברתי פורץ דרך בסין, והציתה ויכוח נרחב על הצומת שבין מנהגים מסורתיים (כמו "מחירי כלה" ואירוסים) לבין הסכמה משפטית מודרנית.
עבור משרד כמו www.hirelawfirm.com , ניתוח מקרה זה חיוני להבנת האופן שבו בתי המשפט הסיניים מפרשים "אוטונומיה מינית" באופן שונה מאשר בתי המשפט המערביים.
1. מקרה בוחן: מקרה האונס באירוסין בדאטונגרקע: גבר (שי) ואישה הכירו דרך סוכנות שידוכים והתארסו. משפחתו של שי שילמה מחיר כלה (Cǎilǐ) של 188,000 יואן (26,000 דולר).
התקרית: יום לאחר האירוסין, שי אילץ את האישה לקיים יחסי מין. האישה התנגדה פיזית, ניסתה להצית וילונות כדי למשוך תשומת לב, וניסתה להימלט מהדירה. שי גרר אותה בחזרה ולקח את הטלפון שלה.
ההגנה: משפחתו של שי וכמה תומכים מקוונים טענו שלא מדובר באונס משום שהם היו מאורסים והתרחשה עסקה פיננסית (מחיר הכלה). הם האשימו את האישה ב"הונאת נישואין".
הפסיקה: בית המשפט גזר על שי 3 שנות מאסר . בית המשפט קבע כי אירוסין אינם נישואין, ותשלומים כספיים אינם מעניקים זכויות מיניות. יחסי מין בכפייה בניגוד לרצון בן/בת הזוג - אפילו ארוסתו - נחשבים לאונס.
ההבדל המהותי טמון באופן שבו החוק מגדיר את ה"פשע" של אונס: מודלים המבוססים על כפייה לעומת מודלים המבוססים על הסכמה .
| תכונה | סין (יבשת) | מדינות המערב (ארה"ב, בריטניה, קנדה) |
| הגדרה משפטית | כפייה: "באמצעות אלימות, כפייה או אמצעים אחרים, אונס אישה." | מבוסס הסכמה: "מגע מיני ללא הסכמה חופשית ומתמשכת". |
| מוקד ההוכחה | מתמקד בכוחו של התוקף ובהתנגדותו הפעילה של הקורבן . | מתמקד בהיעדר "כן" (הסכמה חיובית). |
| אונס בנישואין | מוכר בתיאוריה, אך לעיתים רחוקות מועמד לדין אלא אם כן בני הזוג פרודים/מתגרשים. | בלתי חוקי במפורש ומטופל כמו אונס על ידי זרים. |
| מין הקורבן | מוגדר מבחינה חוקית כתוקף זכר לעומת קורבן נקבה . | בדרך כלל ניטרלי מגדרית (גברים יכולים להיות קורבנות אונס). |
| מחיר לכלה/בהתאמה אישית | מנהגים מועלים לעתים קרובות כטענה להגנה, אך מבחינה משפטית אינם רלוונטיים להסכמה. | עסקאות פיננסיות (כמו נדוניה) אינן קיימות במשפט הפלילי המודרני. |
בסין, התביעה חייבת להוכיח שהמעשה היה "נגד רצונה של האישה". במקרה דאטונג, התנגדותה הקיצונית של האישה (הצתת שריפות, ניסיון לקפוץ מחלון) הייתה הראיה המכרעת. במדינות מערביות רבות, הקורבן אינו צריך להוכיח שהוא נלחם בחזרה - הוא רק צריך להוכיח שהוא לא אמר "כן".
ב. הפער הזוגי/בזוגיותבעוד שמקרה דאטונג שלח מסר חזק, בתי המשפט הסיניים באופן מסורתי מקלים יותר כלפי "אונס על ידי בן זוג אינטימי". אם זוג נשוי כחוק, המשטרה מתייחסת לעתים קרובות למין בכפייה כ"סכסוך משפחתי" (家务事) אלא אם כן מדובר בפגיעה גופנית חמורה. בארה"ב או בבריטניה, מצב משפחתי אינו מספק הגנה משפטית כלל למבצע.
ג. מנהלי לעומת פליליסין משתמשת לעתים קרובות במעצר מנהלי (עד 15 יום) עבור "התנהגות מגונה" שאינה מגיעה לסף הגבוה של "אונס בכפייה". במערב, רבים מהמעשים "הקלים" הללו עדיין מסווגים כתקיפה מינית , הנושאת רישום פלילי קבוע.
4. לקחים אסטרטגיים ללקוחות HireLawFirm.comאזהרה חוזית: בחוגים עסקיים ובמעגלים בעלי הון עצמי גבוה, "מלכודות דבש" או האשמות בתקיפה מינית משמשות לעיתים כמנוף.
ראיות להסכמה: מכיוון שסין עדיין מסתמכת במידה רבה על מודל ה"כפייה", ראיות דיגיטליות ברורות (הודעות WeChat, הקלטות) להסכמה הן לעתים קרובות קריטיות יותר בבית משפט סיני מאשר בבית משפט מערבי.
מנהג מול חוק: פרשת דאטונג מוכיחה כי מנהגים מסורתיים אינם גוברים על החוק הפלילי. תשלום מחיר כלה או "אירוסין" אינם מעניקים חסינות משפטית למעשים שלא בהסכמה.
